פלאפון תקשורת בע"מ נ' אריאל

פסק דין

1.הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984.

2.יצויין כי עפ"י ההסכם הדיוני אליו הגיעו הצדדים ביום 5.12.2011 על הנתבע היה להגיש סיכומים בכתב תוך 10 מיום קבלת תצהירי התובעת. סיכומים אלה לא הוגשו חרף העובדה כי תצהירי התובעת נשלחו לכתובת אותה ציין הנתבע במעמד הדיון והמסמך חזר מהסיבה "לא נדרש".

3.בתביעתה, עותרת התובעת לחייב את הנתבע לשלם לה סך 4,100 ₪ עבור יתרת חובו בגין שירותי טלפון סלולאריים. לטענת התובעת, לא כובדו הוראות קבע שנתן הנתבע ולפיכך נותר הנתבע חייב לתובעת בערכים נומינליים, סך 4,030 ₪.

4.בתצהיר התומך בהתנגדות לביצוע התובענה, טוען הנתבע, כי התובעת הפיקה שתי חשבוניות אלה, מסך החשבוניות המפורטות בנספח א' לכתב התביעה ואילו חשבונית על סך 1,707 ₪ הוכחשה ע"י הנתבע, שהרי מדובר בעמלת ניתוק שאין הנתבע מחויב לשלם, שכן הנתבע מוכן להשיב את המכשיר לידי התובעת. עוד טוען הנתבע, כי עיון בהסכם מעלה, כי אין התובעת זכאית לסך 665 ₪ "הוצאות גביה", כנטענת התובעת בסעיף 7, הנתבעת ניתקה את הקו ללא התראה ובכך נבצר מן הנתבע להודיע על כך שארעה תקלה לרכבו, כאשר הוא בדרכו להופעה עם אומנים אחרים בכפר תבור, ולפיכך, נגרם לו נזק בסך 2,000 ₪.

5.עיינתי בכתבי הטענות ולאחר ששקלתי הן שיקולי דין והן שיקולי צדק, המוסמך בית המשפט לשקול בבואו לפסוק על דרך הפשרה, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך 2,700 ₪.

6.בנסיבות העניין, החלטתי שלא לעשות צו להוצאות.

7.הסכום ישולם תוך 30 ימים, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"א אדר תשע"ב, 05 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: